תקציר:
ככל שמצבי הבריאותי השתפר, נראה שהחיים שלי הלכו והסתבכו. אני מתכוון, גם בבית, בחיים עם אמא חד־הורית מצליחה, וגם בשיכבה, שם פתאום הבנתי שכמה שאני מנסה להבין מה הולך, אני פחות מבין את ההתנהלות. תאמינו לי, בלגאן. כל החיים ניסיתי להתרחק ולהסתכל מהצד, וכשאני מתקרב – טראח, אני חוטף על הראש! ועוד טראח! ועוד אחד! הבנתי גם שהתקשורת יכולה לחולל פלאים. בסך הכול רציתי להרים קצת את המוראל של החברים שלי במחלקה בבית־החולים, והנה שיניתי חיים של בני־אדם. מי היה מאמין?

עותקים