תקציר:
אֲנִי אַלּוֹנָה, מְפַקֶּדֶת 'הָרֶשֶׁת הַחֲשָׁאִית'. הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי מְכַנִּים אוֹתִי "קֶרֶן לֵיְזֶר", כִּי לְכָל אֶחָד בָּרֶשֶׁת שֶׁלָּנוּ יֵשׁ כִּנּוּי. הַכֹּל הִתְחִיל כְּשֶׁנִּסִּיתִי לְאַרְגֵּן הַפְגָּנוֹת לְמַעַן כַּדּוּר הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁנַּשְׁאִיר אֲדָמָה לֹא מְזֹהֶמֶת לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָזוֹן לְכֻלָּם. אֲבָל אָז קִבַּלְתִּי אֶת הַהוֹדָעָה הַזֹּאת: "שָׁלוֹם אַלּוֹנָה, אַתְּ אָמְנָם לֹא מַכִּירָה אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת עָלַיִךְ וְרוֹצָה לְהַעֲבִיר לָךְ יְדִיעָה חֲשׁוּבָה: בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם יַגִּיעוּ שְׁנֵי גּוֹרְמִים עוֹיְנִים אֶל עַמִּיקָם לֵוִי שֶׁגָּר בַּיִּשּׁוּב שֶׁלָּכֶם (אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁאַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ), כְּדֵי לְנַסּוֹת לְהַכְרִיחַ אוֹתוֹ לְשַׁלֵּם לָהֶם דְּמֵי חָסוּת." כָּךְ הִתְחִיל הַמַּאֲבָק שֶׁלָּנוּ בַּפְּשִׁיעָה הַחַקְלָאִית וּבְדוֹרְשֵׁי דְּמֵי הֶחָסוּת. וְכֻלָּם הָיוּ שָׁם: חַבְרֵי 'הָרֶשֶׁת הַחֲשָׁאִית', אַנְשֵׁי 'הַשּׁוֹמֵר הֶחָדָשׁ', שׁוֹטְרִים וּמִתְנַדְּבִים. כֻּלָּנוּ יַחַד לְמַעַן הַקַּיָּמוּת וְנֶגֶד הַפְּשִׁיעָה. -- מהכריכה האחורית.