תקציר:
אֶמֶרַלְד הִיא מְיוּחֶדֶת, כִּי הִיא שׁוֹנָה. אֶמֶרַלְד לוֹמֶדֶת לִהְיוֹת בַּת־יָם נְסִיכָה, אֲבָל הִיא בִּכְלָל לֹא מַרְגִּישָׁה מַתְאִימָה לַתַּפְקִיד. הִיא לֹא טוֹבָה בִּמְיוּחָד בְּנִפְנוּפֵי יָדַיִם לַקָּהָל, וְהִיא מַמָּשׁ לֹא אוֹהֶבֶת לַחְבּוֹשׁ כֶּתֶר מַלְכוּתִי – גַּם תְּמָנוּנִית הַמַּחְמָד הַחֲלַקְלַקָּה שֶׁל אֶמֶרַלְד, תָּמִינִינָה, לֹא כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת לָגוּר בְּאַרְמוֹן הַמַּלְכוּת. הַמּוֹעֵד לְתַהֲלוּכַת הַיָּם הַשְּׁנָתִית הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב. הַאִם אֶמֶרַלְד מַסְפִּיק אַמִּיצָה כְּדֵי לִהְיוֹת בַּת־יָם נְסִיכָה – וְלַעֲשׂוֹת זֹאת בְּדַרְכָּהּ שֶׁלָּהּ?

עותקים